75303403_10156812117307014_8809519936083853312_o

האם זה שיבארי או קינבאקו?

קודם כל, מה זה בכלל שיבארי?

נראה שיש הרבה בלבול ביחס למה זה שיבארי ואפילו מה פירוש המילה. האם זו המילה הנכונה? האם מדובר בשימוש לגיטימי? האם אנחנו אמורים להשתמש במילה אחרת במקום זאת?

אז מה פירוש המילה שיבארי?
ההגדרה המילונית תהיה פעולת הקשירה, אך כמו כל כך הרבה מילים ביפנית, המשמעות תלויה מאוד בהקשר שבו היא משמשת, והוצאת מילה מההקשר מסלקת חלק גדול ממשמעותה. במסגרת הדיון הזה בנושא התמסרות ושליטה שיבארי היא מילה שניתן לתאר בה קשירות בעולם התוכן הזה.

אז מה בכל זאת ההבדל בין שיבארי לבין קינבאקו?
חשוב לזכור שכמו בהקשרים רבים בתרבות היפנית יש דעות שונות לגבי מה הוא המונח הטוב ביותר להשתמש בו. ניתן להשתמש לדוגמא ב: שיבארי, קינבאקו, נוואשי, בקושי, ניוזה, יוקוואזה ועוד.

אוסדה סטיב מסכם באופן כללי כי ‘שיבארי’ הוא קשירת בעולם השליטה וכי קינבאקו הוא ‘שיבארי פלוס קשר רגשי.׳ שמות יפניים מוכרים אחרים מעדיפים מילה זו או אחרת במקרים שונים, אך אין זה אומר שאחד מהם תקף והשני אינו. כולם תקפים. באופן דומה לעבודות רצפה שסביר להניח שאוסאדה סטיב יתייחס לזה כניוזה. אלה לא סתירות, אלה העדפות ביטוי.

כמו כן, ראוי לזכור כי הדעות השונות הן חילוקי דעות באילו מונחים להשתמש בתוך קבוצת מונחים שמובנים על ידי כל המתרגלים היפנים. אין שום בעיה אמיתית בשימוש באחד מהם או בשניהם.

אז מה הופך קשירה לשיבארי?
שלושה דברים.

1. זה חייב להיות יפה.
2. זה חייב להיות יעיל.
3. זה בעל אסתטיקה יפנית.
בהתחשב באמור לעיל ובלי קשר למילה בה אתה משתמש כדי לתאר אותה, כדי להיות שיבארי הוא צריך לעמוד בכל שלושת הקריטריונים שלעיל.

יופי – ישנם רעיונות רבים לגבי מה שמהווה יופי באופן כללי. הטעמים משתנים, היופי אכן סובייקטיבי וחלקם מוצאים יופי במקום בו אחרים לא.
יעיל – הקשירה חייבת להיות בעלת רעיון וכיוון מאחוריה ולא פשוט קישוט לצורך הקישוט.
אסתטיקה יפנית – זהו אחד שצריך לטפח. זו יכולה להיות הגדרה רחבה למדי אבל היא גם הגדרה חשובה מאוד.

באופן אישי אני חושב שמאוד חשוב לראות את זה לא רק כאוסף של הגדרות אלא גם כמשהו ששני בני אדם עושים יחד. זה לא פרוייקט טכני אלא אומנות שמורכבת מחלקים רבים.

ישנן טכניקות נפוצות המשמשות את רוב קושרי החבלים היפניים של שיבארי / קינבאקו, למשל השימוש בחבל הכפול, אך זו טעות לחשוב שכל נקודות טכניקה אינדיבידואליות משמשות כהגדרה שלמה. השילוב של כל ההיבטים יחד, טכניקה, יעילות פלוס חוש אסתטי הוא זה שמייחד את הסגנון היפני.

ישנן טכניקות נפוצות המשמשות בסגנון היפני. אך האם הן מגדירות את הסגנון היפני? לא. אם הקשרים יעילים, האם זה מגדיר את הסגנון היפני? לא. אם כי הייתי אומר שזה לא מה שהייתי שוקל לשיבארי אם הקשרים לא היו יעילים. קשרים בסגנון היפני אמורים להיות יפים (מקום ענק לוויכוח על היופי שם), אך רוב האנשים יכולים להפריד בין אסתטיקה נעימה לבין בלגן מוחלט במידה מסוימת וברמות שונות של הבחנה.

שילוב של דברים מגדירים את הסגנון היפני הזה ושם נופלים אנשים רבים כשהם מתמקדים בדבר אחד.

אחת הבעיות עם להגדיר את השיבארי היא הבנת האסתטיקה. אנשים מייצרים סגנון המשתמש בטכניקות הנפוצות של שיבארי והוא יעיל אך אין לו את האסתטיקה של שיבארי. זה גורם להם לאנשים לחשוב שהם עושים שיבארי והם מתעצבנים כשאנשים אומרים להם שהם לא עושים זאת.

הרבה בעולם הקשירות משתמשים בטכניקות הבסיסיות של שיבארי עם אסתטיקה מערבית. זה לא אומר ֿ שזה לא שעבוד טוב, או שאין חוויה חושנית עמוקה עבור הנקשרים. זה לא אומר שזה לא שעבוד יפה. זה פשוט אומר שזה לא ‘שיבארי’ ככזה.

לסיכום
קשירה ״טובה״ חייבת לכלול אלמנט רגשי. הקשר בין הקושר והנקשר צריך להיות בעל חשיבות עליונה. “לקשור זה לחבק”, זה ניכר מאוד בעבודת החבלים בין אם היא נקראת שיבארי או קינבאקו.

כאן ההגדרה מבחינתי עוברת טכניקה, סגנון, פרקטיות ואסתטיקה.

זה לא דבר סטטי, עניבה יפה, פרויקט מלאכה, תרגיל אומנותי. זו חוויה אנושית, קשורה רגשית. זה כל הדברים שציינתי וזה.

זה דבר חי, יפה וקצר ברגע.

מאמרים נוספים

אהבתם? שתפו את המאמר הזה

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב print
שיתוף ב email

על מה מדברים באתר?