עבור הרבה אנשים המילה גבולות עלולה לייצג סוג של ריסון או מכשול, שזה משהו די שלילי אשר מגביל את החוויה והביטוי שלנו בתוך הקשירות. אני זוכר שיחה שהיתה לי עם נקשרת אשר בדיוק יצאה מקשירה יחסית מורכבת ואמרה ״אלו לא הגבולות שלי אלא של הגוף שלי״. המילים האלו הדהדו בי והדגימו לי עד כמה אנשים מוכנים לצאת מהגבולות שלהם עבור תנוחה מסויימת או חווייה מסויימת. כאילו אנחנו מוותרים על הערך שלנו עבור הפוזה המושלמת.
בשיחה אחרת שהיתה לי עם קושר זכור לי היטב שהוא אומר שהוא לא מוכן שיהיו גבולות לנקשרות שלו כיוון והוא מרגיש שזה מצמצם את החוויה שלו ומפריע לו לעבוד או הוא צריך לחשוב על הנקשרת. מתוך זה עלו לי שאלות גם על הביטחון של הנקשרת וגם השאלה על הגבולות של הקושר.
בטבע קל לראות נהר זורם ומשני צדדיו ישנם גדול ברורים. מה יקרה לאותו נהר אם לא יהיו לו גבולות ברורים? הוא יתפזר, יעלם והמים לא יגיעו לים. מניסיוני הגבולות בתוך החווייה של השיבארי עוזרים לנו לשמור על עצמנו ומצוא מקום מכיל שדווקא מאפשר לנו להשחרר הכי הרבה כיוון ואנחנו מרגישים בטוחים לצלול עמוק אל תוך החווייה.
הגבולות עוזרים לנו להגדיר איפה אנחנו מתחילים ולווא דווקא איפה אנחנו מסתיימים. עד כמה אנחנו מוכנים להתגמש, או לא. המודעות הזאת מציעה לנו את האופציה להתרחב אל הקצוות שלנו ומשם לבחור בחירה מודעת להתרחב.
אז מה הם גבולות?
גבולות הם הנכס האישי שלך שעליו יש לך אחריות. הגוף שלי, התחושות שלי, המיניות שלי, הצרכים שלי, המחשבות שלי, הרגשות שלי, הדעות שלי, מה שחשוב לי, הזמן שלי, המרחב הפרטי שלי וכו׳. כל אלו בבעלותי – זה לא משתנה.
גם אם אני עכשיו מאפשר לך לקשור אותי אני עדיין הבעלים של כל אלו ולכן אחראי עליהם. אני מעניק לך כוח באופן זמני על חלק מהדברים האלו. אך חשוב עבורי להגדיר מראש עד כמה אני מעניק לך מכל אלו. אני זה שבוחר מי יקשור אותי ועם מי אני מתרגל. על אילו אזורים בגוף שלי מותר לך לגעת? כמה זמן יש לי להיות קשור? מה הצרכים שלי בתוך החווייה?
אם אני מוותר על הזכות שלי להגדיר גבולות מראש כנקשר וזאת האחריות שלך כקושר לברר את הגבולות שלי לפני שנתחיל עבודה עם החבלים. ככה נוכל ליצור יחד את המרחב הזה אשר מאפש העמקה ובו זמנית, צמיחה, גדילה, התפשטות. הגבולות יאפשרו לי כנקשר לשחרר את השליטה שאני מחזיק ביום-יום ויאפשרו לך כקושר לעבודה בצורה מלאת ביטחון ביודעין שאתה לא יוצר טראומה אצלי הנקשר.
איך מוצאים את הגבולות?
אני ממליץ להתחיל כל מפגש עם החבלים בשיחת גבולות. בשיחת גבולות הקושר ישאל את הנקשר מה הגבולות שהוא מעוניין להגיע אליהם מבחינת מיניות, מה הוא היה רוצה לחוות רגשית? ועוד..
כחלק משיחת הגבולות גם נזכיר את תרגול הרמזור – תרגול בו ירוק מייצג ״הכל טוב, תמשיך״ צהוב מייצג – ״אני צריך שנייה לנשום את הסיטואציה״ ואדום מייצג – ״עצור הכל ונפסיק עכשיו״. אני ארחיב על תרגול הרמזור במאמר אחר.
איך נדע שהגענו לגבול של הנקשר?
הדרך הפשוטה ביותר לדעת היא פשוט לתקשר, אני כקושר שואל במהלך סשן את הנקשר מספר פעמים את הנקשר מה מצבו. כאן נכנס לפעולה תרגול הרמזור. זו כמובן גם האחריות שלי כנקשר להרגיש אם אני מתחיל לעבור גבול ולהגיד צהוב או להסביר במילים מה מפריע לי. אולי הקשירה כואבת מדי או שהמגע של הקושר לא נכון לי ברגע זה, ישנן אופציות רבות לסוגי הגבולות שניתן לחצות. מומלץ להיות בהקשבה עמוקה לצרכים של הנקשר ולהיות בתקשורת מילולית ולא מילולית.
היכולת שלנו לזהות תקשורת הלא מילולית אצל הנקשר תהייה טובה יותר ככל שייה לנו יותר ניסיון. נוכל להרגיש את הנקשרים שלנו ולדעת מה הם חווים גם בלי שהם יגידו. מומלץ לכולם להתנסות בשני צדדי החבל על מנת להבין טוב יותר את הצד השני.
מה המשמעות של להגיע לגבול?
לדעתי אם הגענו לגבול זה דבר חיובי, זה מתחיל להיות שלילי אם נעבור את הגבול. גבולות זה איפה שאנחנו מתחרחבים, יחד עם הגבולות שלנו שמתרחבים. חלק מהחוויה של שיבארי זה להגיע ולגעת בגבולות, דברים שבעבר נראו לנו כטאבו, חלקים בעצמנו שאנחנו מפחדים מהם, מפגש עם אשמה ועוד.
כאשר אנחנו פוגשים את הדברים האלו מתוך מקום מודע ובטוח זה מאפשר לנו לעבור איתם תהליך, להפתח אל חלקים בתוכנו שחוו טראומה בעבר או היו נעולים מתוך תפיסות חברתיות מגבילות. המפגש דרך החבלים יכול לאפשר לנו דווקא כאשר אנחנו קשורים להיות הכי משוחררים שאי פעם היינו!
אני מקווה שתתרגלו גבולות במפגש הבא שלכם ואשמח לשמוע איך אתם מתרגלים גבולות ואיך זה משפיע על החווייה שלכם כקושרים ונקשרים.
